בין אם אתם שכירים, עוסקים מורשים או בעלי חברה בע"מ, יגיע השלב בו תרצו או תצטרכו לקבל עזרה מרואה חשבון או יועץ מס.
הבירוקרטיה בישראל לא פשוטה עבור עצמאים רבים, התנהלות מול משרדי ממשלה ורשויות בישראל דורשת המון פרוצדורה, הרבה מסמכים ולא מעט תסכול עבור כל אזרחיה אך בנוסף לזה עצמאים צריכים להתנהל גם מול ביטוח לאומי, מס הכנסה ומע"מ.
בשביל זה המציאו את ראיית החשבון, בעלי הכשרה שיש להם ידע מקצועי והיכרות מעמיקה עם חוקי המס ויעשו עבור עצמאים ובעלי עסקים את העבודה השוטפת מול הרשויות.
מעבר לעבודה מול הרשויות, לרואי חשבון יש לא מעט ידע שיכול לעזור לעצמאים, החל מהענקת ייעוץ בנוגע לכדאיות של הקמת עסק עצמאי ועד מילוי דוחות שנתיים והכנת משכורות.
אז מה באמת עושים רואי חשבון, מתי כדאי לפנות אליהם וכמה עולים השירותים שלהם? בואו נתחיל.
מהו רואה חשבון
רואה חשבון או בקיצור רו"ח, הוא מי שהוסמך על פי חוק לעסוק במקצוע ראיית החשבון ותפקידו הוא ביצוע ביקורת על דוחות כספיים ומתן חוות דעת עליהם.
הגדרת מקצוע ראיית החשבון בישראל היא: "ראיית חשבון" פירושו – בדיקתם, בקרתם או אישורם של כל מאזן, חשבון רווח והפסד, חשבון הכנסות והוצאות, חשבון תקבולים ותשלומים וכל חשבון כיוצא בהם, ומילוי כל תפקיד אחר שנתייחד או שיתייחד בחיקוק לרואה חשבון, להוציא ניהול חשבונות; "רואה חשבון" – מי שבידו רישיון בר תוקף שניתן לפי חוק זה.
לרואה החשבון ידע והשכלה רחבה בתחומי החשבונאות, המסים, המימון, הביקורת החשבונאית ותחומים נוספים, הדרושים לביצוע עבודתו.
רואי חשבון רבים מועסקים בחברות כחשבים ומנהלי כספים, אך על בעלי תפקידים אלה אין כל חובה חוקית להחזיק ברישיון רואה חשבון.
מעבר לעיסוקם בביקורת חשבונות כבעלי משרדי רו"ח או שכירים במשרדים אלה, עובדים רואי החשבון גם כמנהלי כספים, חשבים בחברות, כלכלנים או יועצים פיננסיים, מבקרי פנים, וכן בתפקידים שונים ברשויות ממשלתיות כמו רשות ניירות ערך, רשות המיסים, או משרד האוצר, חברות ביטוח וכדומה.
לימודי החשבונאות לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות מתקיימים במסלולים חד חוגיים וכן במסלולים דו חוגיים או תוכניות לתואר כפול, אז הם משולבים בדרך כלל עם תחומים כגון כלכלה, מנהל עסקים ומשפטים.
משרד רואה חשבון
נהוג לסווג את משרדי רואי החשבון למשרדים גדולים, בינוניים וקטנים. משרדי רואי חשבון נקראים לעיתים גם "פירמות". דירוג המשרדים מתבצע לרוב על פי כמות העובדים המקצועיים בו (לרבות רואי חשבון ומתמחים).
התמחות רואי החשבון במשרדים הגדולים כוללת בדרך כלל ביקורת של חברות ציבוריות, עבודות ייעוץ מורכבות וכן התמחות בביקורת פנימית, ניהול סיכונים ומיסוי.
ההתמחות במשרדים בינוניים וקטנים כוללת בדרך כלל ביקורת של חברות פרטיות, ייעוץ מס ועבודות ייעוץ כלכלי בהיקף מצומצם יותר בהתאם לגודל המשרד.
התמחות רואי חשבון
לאחר סיום שני שלישים מהלימודים, ניתן להתחיל לבצע התמחות. על פי חוק, על מנת לקבל את רישיון רואה החשבון יש לעבור התמחות.
התמחות רואי חשבון נמשכת שנתיים ובהן באפשרות רואה החשבון המתמחה (נקרא גם סטאז'ר), להתמחות בתחומי ראיית חשבון.
ניתן לבצע התמחות בחשבונאות במסגרת פירמות ראיית החשבון במחלקות השונות (ביקורת, מיסים, כלכלית, מקצועית, ייעוץ וכו'), במסגרת ארגונים ממשלתיים כמו רשות ניירות ערך, רשות המיסים, החשב הכללי ועוד, או במשרד רואי חשבון פרטי.
במקרים נדירים ניתן גם לבצע התמחות במסגרת חברות שמציעות את האפשרות הזו.
על המתמחה בחשבונאות לעמוד במכסת שעות שבועית על מנת שהתקופה בה הוא עובד כמתמחה תספר לו כתקופת התמחות.
עם ההגעה למשרד נחשב המתמחה כ"ג'וניור", כלומר עובד חדש בפירמה. עם הזמן והוכחת היכולת ניתן להתקדם בדרגות ולהגיע לדרגת "סניור", המהווה כבר דמות בעלת ניסיון בפירמה אשר יכולה גם להנחות עובדים אחרים.
לאחר מכן ניתן להתקדם לתפקיד סניור בכיר, תפקיד הדורש ניסיון רב יותר. בשלב הבא מגיעים לתפקיד "מנג'ר". מנג'ר הוא תפקיד בכיר יחסית בפירמה, המאפשר לנהל פרויקטים באופן עצמאי. התפקיד הבא הוא מנג'ר בכיר, ולאחר מכן דירקטור או שותף.
התאגדויות
בישראל, החוק המסדיר את מקצוע ראיית החשבון הוא חוק רואי חשבון.
על פי חוק משרד המשפטים הקים את מועצת רואי חשבון בישראל, גוף סטטוטורי האחראי על מתן רישיון לעיסוק במקצוע.
המועצה עורכת מבחנים, אשר עמידה בהם, יחד עם תנאים נוספים, מעניקה את הזכות לקבל רישיון.
רואי החשבון העוסקים בביקורת מאוגדים בלשכת רואי חשבון בישראל, שהיא גוף וולונטרי-מקצועי המחייבת בתשלום שנתי.
ישנם רואי חשבון המועסקים בחברות העסקיות כחשבים או כמנהלי כספים ראשיים. חלק מהם נוטל חלק בפעילות פורום מנהלי כספים ראשיים CFO.
מתי צריך רואה חשבון
הצורך ברואה חשבון תלוי בהגדרה המקצועית: שכירים, עוסקים מורשים, עוסקים פטורים או חברה בע"מ.
לכל אחד מסוגי ההתאגדויות האלה קיימת הגדרה שונה בחוק ובהתאם לכך גם חובות (וזכויות) שונות מול הרשויות.
רואה חשבון לשכירים
עובדים שכירים רבים אינם מודעים לזכותם לקבל החזרי מס, או אינם מודעים לגובה ההחזר שמגיע להם.
גם כאשר הם יודעים ורוצים לממש את זכותם לקבל החזר, הם נתקלים בקשיים מול רשויות המס.
בקופת המדינה ישנם מיליארדי שקלים שמחכים לשכירים שיגיעו לקחת את הכסף המגיע להם.
בזכות הכרת חוקי המס, רואה חשבון יכול לבדוק עבורם בצורה הטובה ביותר האם מגיע להם כסף וכמה וכיצד עליהם לקבל זאת.
רואה חשבון לעוסק פטור
עוסק פטור הינו עסק עצמאי בעל הכנסות של עד 100,491 ש"ח בשנה (נכון לשנת 2021).
עוסק פטור לא צריך לשלם מע"מ (לכן הוא פטור) על העסקאות שלו ואסור לו לגבות מע"מ מהלקוחות שלו. מסיבה זו הוא לא רשאי להוציא ללקוחותיו חשבוניות מס, אלא קבלות בלבד.
עם ההחלטה על הקמת עסק עצמאי, חייב בעל העסק לפתוח תיק במע"מ ולאחר מכן במס הכנסה וביטוח לאומי.
באפשרות רואה חשבון לסייע לעוסק הפטור בנושא פתיחת התיקים ברשויות.
בנוסף, עוסק פטור חייב על פי חוק להעביר פעם בשנה דיווחים למע"מ ומס הכנסה על גובה ההוצאות והכנסות שלו, רוב העוסקים הפטורים מעדיפים למלא ולהגיש את הדו"ח השנתי בעזרתו של רו"ח.
מעבר לכך, רואה חשבון יכול לתעד עבור בעל העסק את כל ההתנהלות השוטפת ולשמור את המסמכים המתאימים, קבלות, אישורים, הוצאות ועוד.
חשוב לציין כי עוסק פטור אינו חייב על פי חוק להשתמש בשירותיו של רואה חשבון ובאפשרותו לעשות את כל התהליך באופן עצמאי, לגשת לרשויות לבד ולפתוח תיקים ואף להשתמש בתוכנה לניהול העסק בה ניתן להוציא דוחות ולתעד הכנסות והוצאות באופן שוטף ומסודר.
רואה חשבון לעוסק מורשה
עוסק מורשה הוא בעל עסק עצמאי, עם מחזור הכנסות שנתי שעולה על 100,491 ש"ח. עוסק מורשה חייב בתשלום מע"מ והוצאת חשבוניות מס ללקוחות ויחד עם זאת הוא גם יכול לקזז את המע"מ על ההוצאות השוטפות של העסק שלו.
בניגוד לעוסק פטור, שצריך להעביר דיווח למע"מ פעם בשנה, עוסק מורשה צריך לעשות זאת אחת לחודש או חודשיים.
יש מקצועות החייבים להירשם כעוסק מורשה, ללא קשר לסכום ההכנסות שלהם כמו אדריכלים, הנדסאים, עורכי דין, סוכני ביטוח ועוד.
כמו עוסק פטור, גם עוסק מורשה מחויב בפתיחת תיק ברשויות השונות וכמובן בעריכת דו"חות, רק שבמקרה הזה הופכים לחודשיים ולא שנתיים.
אך מעבר לכך, היקף הפעילות העסקית של עוסק מורשה רחב יותר ולכן גם ההתנהלות השוטפת מורכבת יותר.
רואה חשבון לחברה בע"מ
חברה בע"מ זהו גוף המופרד באופן מוחלט מהבעלים שלו, שהם בעלי המניות. האחריות של בעלי המניות היא בערבון מוגבל (בע"מ), כך שבמקרה של קריסה כלכלית של החברה, בעלי המניות חייבים לשלם רק עד גובה הסכום שהם השקיעו בה ורכושם הפרטי וכספם לא נפגע.
פתיחת חברה בע"מ זהו תהליך לא פשוט עם פרוצדורה מורכבת יותר מול הרשויות והוצאות התפעול של חברה הן יקרות יותר.
עם זאת, המס שמשלמות חברות על הרווחים שלהן (מס חברות) נמוך בהרבה מהמס שצריך לשלם העוסק המורשה.
חברה בע"מ זקוקה לרואה חשבון לניהול החשבונות בשוטף, הכנת דוחות שנתיים, מאזנים, ביקורת ועוד.
כמה עולה רואה חשבון
ישנן שתי אופציות לשלם עבור שירותיו של רואה חשבון, האחת תשלום חודשי קבוע והשניה בעבור פעולות ספציפיות.
להלן מספר דוגמאות לטווח מחירים עבור פעולות שרו"ח יכול לבצע עבור עצמאים:
דוח שנתי עבור עוסקים פטורים ומורשים – רוב רואי החשבון יגבו עבור פעולה זאת בין 10000 ש"ח ל- 1600 ש"ח. מעטים מרואי החשבון מבקשים עבור הכנה ועריכה של הדו"ח מעל לסכום זה.
דוח שנתי עבור חברות בע"מ – כ-5,000 ש"ח לפני מע"מ.
דוח שנתי עבור שכירים – כ-1,400 ש"ח לא כולל מע"מ.
פתיחת תיק במס הכנסה – 500 – 1,600 ש"ח לא כולל מע"מ.
שעת ייעוץ בנושאי חשבון ומס – 350 – 650 ש"ח לא כולל מע"מ.
ייצוג במקרה של שימוע מול רשויות המס – 300 – 700 ש"ח לא כולל מע"מ לשעת ייצוג.
להלן מספר דוגמאות לטווח מחירים עבור תשלום שוטף לרואה חשבון:
עוסק פטור: 70 – 120 ש"ח לא כולל מע"מ לחודש.
עוסק מורשה: 150 – 230 ש"ח לא כולל מע"מ לחודש.
חברה בע"מ: 500 – 650 ש"ח לא כולל מע"מ לחודש.
כמובן שזכותו של כל רואה חשבון או יועץ מס לגבות איזה סכום שנראה לו לנכון אך אלה הם המחירים המקובלים בשוק.
לסיכום
כל הרעיון שעומד מאחורי לקיחת רואה חשבון לעסק זה לחסוך לעצמאים כמה שיותר כסף וזמן.
לכן על כל בעל עסק לעשות את החישוב הטוב ביותר ולקחת בחשבון את כל ההוצאות שהוא יכול לשלם בעבור רואה חשבון.
עבור עוסקים פטורים ומורשים סביר להניח שגם יועץ מס יוכל לעשות עבודה לא רעה בכלל, עד כדי זהה, לרואה חשבון והמחיר יהיה נמוך יותר.
במאמר למדנו מהו רואה חשבון, מי זקוק לו, מה היתרון של רו"ח עבור עוסק פטור, מורשה, חברה בע"מ ואפילו בעבור שכירים.
ולסיום ראינו מהם טווח המחירים עבור כל פעולה שרואה חשבון יעשה עבור העסק שלכם.
בהצלחה 😉
