חובת דיווח בזמן אמת על חשבוניות

מה מטרת שינוי החקיקה המתוכנן?

אם יוזמת חובת דיווח בזמן אמת על חשבוניות תצא לפועל, יהיה מדובר לכאורה בשינוי משמעותי בדרך העבודה של העצמאים מול רשות המיסים. כל חשבונית מס בעסקאות בהיקף וסוג מסוים שיופקו, תחויב לקבל אישור בזמן אמת מול משרדי המע"מ.

המטרה במהלך הזה היא הרצון לצמצם באופן משמעותי את ההון השחור במשק, בעזרת מניעת הונאות של רשויות המס שנעשות בהוצאת חשבוניות פיקטיביות.

במצב כיום ישנה קבוצה קטנה של עוסקים שמנסים באופן עקבי להונות את רשות המיסים בעזרת קבלת חשבוניות פיקטיביות מעסקים אחרים, כלומר על קניית שירותים ומוצרים שלא התרחשה באמת או לחילופין קבלת חשבוניות מנופחות בסכומים גדולים משמעותית מהעסקה האמיתית.

בדרך הזאת הם יכולים גם להתקזז על מע"מ שהם רק לכאורה שילמו בעסקה וגם להגיש את החשבונית הפקטיבית כהוצאה מוכרת, שגם תמורתה הם יכולים לקבל החזרי מס.

נניח שעסק מסוים קונה מוצרים בשווי של 10 אלפים ש"ח + מע"מ אבל העסקה המדווחת בחשבונית שהוציא המוכר היא על 30 אלף ש"ח. מדובר בעסקה שמגלמת הונאת מע"מ בגובה 3400 ש"ח. וזה עוד לפני שדיברנו על החזרי מס על תשומות (הוצאות).

(אנחנו מניחים שיתכנו הונאות בצורות שונות ומתוחכמות יותר, רק שאנחנו חברת תוכנה להנהלת חשבונות ולא ממש בקיאים בהוצאות חשבוניות פיקטיביות וטוב שכך 😎).

הפרקטיקה הלא חוקית הזאת יוצרת הון שחור וגוזלת מהמדינה לפי הערכות מאות מיליוני שקלים מידי שנה ולפי הערכות אחרות, אף יותר מכך.

המלחמה בהון השחור לא מתחילה עכשיו, אלא כבר נעשו כמה שינויים במשך השנים כדי לצמצם את היקף התופעה. לדוגמא, לפני מספר שנים נקבעה לעסקים מסוימים חובת דיווח מקוון למע"מ.

בזמנו היה מדובר בשינוי משמעותי שחל על חברות וגם עבור עוסקים עצמאים עם מחזור עסקים גדול והן חויבו לבצע דיווח חודשי מקוון, שכלל פירוט על העסקאות וההוצאות לחודש שחלף.

בפועל רשות המיסים הבינה שזה לא מספיק משום שהשינוי הזה חל רק על חלק קטן יחסית מהעסקים, מה שמגביל מאוד את היכולת והיקף הנתונים שניתן להצליב בין מקבל החשבונית לבין העסק שהנפיק אותה.

מטרת השינוי המתוכנן למעשה מייצגת שינוי בצורת המלחמה בהון השחור, קודם כל כי היא תחול על כמות עסקים גדולה יותר ולא רק על עסקים עם היקפי הכנסות גדולים.

כמו כן, בניגוד למצב הקיים שרובו הוא מצב אכיפתי, שבו נדרש פיקוח ובדיקות לעסקים בדיעבד על עסקאות חשודות, מדובר במעבר לתפיסה מניעתית, מצב בו מקשים מראש על היכולת לייצר עסקאות פיקטיביות.

זה מתאפשר בין השאר גם בגלל התקדמות טכנולוגית, למשל המעבר של הרבה עסקים לשימוש בחשבוניות דיגיטליות וכמובן היכולת המחשובית והתקשורתית לאשר עסקאות בזמן אמת.

באילו מקרים החוק אמור לחול

שינוי החקיקה מתייחס לעסקאות בגובה מסוים, כרגע מדובר על חשבוניות בגובה של 5000 ש"ח או יותר (לציין שבתחילה החוק דיבר על עסקאות גדולות יותר של 50 אלף ש"ח).

בנוסף, השינוי בחוק מתוכנן כרגע רק בהקשר של עסקאות בין עסקים או בין עסקים לארגונים, בהם הצד העסקי יכול לעשות שימוש בחשבונית על מנת להכיר בהוצאות ולרוב גם לקזז מע"מ.

מה ידרש במקרים כאלו?

במידה והשינוי בחוק יכנס לתוקפו, כל החשבוניות העומדות בתנאים למעלה יחייבו את הצד שמפיק את החשבונית להעביר בזמן אמת את הפרטים לרשות המיסים שתספק לו מספר אסמכתא.

מהצד השני, הלקוח העסקי שמקבל את החשבונית יוכל לעשות שימוש בחשבונית כהוצאה מוכרת רק במידה ונוסף לחשבונית מספר האישור.

במידה ונעשה שימוש בתוכנת הנהלת חשבונות כמו איזיקאונט, התהליך הזה אמור להיות אוטומטי, שמערכת החשבוניות תשלח בקשה למשרדי המע"מ ברשות המיסים עם פרטי העסקה: מספר החשבונית, פרטי העסק, פרטי העסק של מקבל השירות וסכום העסקה.

לאחר מכן מחשבי המע"מ יבחנו את הנתונים, במידה ולא תהיה אינדיקציה חשודה, העסקה תקבל תוך מספר שניות מספר אישור ואותו חברת החשבוניות תשתול באופן אוטומטי בחשבונית. עד כאן יחסית פשוט.

מה קורה במידה והעוסק מוציא חשבוניות בעזרת פנקס חשבוניות? כאן התהליך צפוי להיות פחות נוח ונכון לעכשיו נראה שעוסקים כאלו יופנו למערכת לדיווח מקוון של רשות המיסים, בה הם יוכלו להזין את פרטי החשבונית ולקבל את מספר האישור.

במידה ולא יתקבל מספר אישור, לא ניתן יהיה לקזז את המע"מ הנקוב בחשבונית ואנחנו מניחים שתהיה גם בעיה להכיר בה כהוצאה מוכרת ואולי גם סנקציות נוספות על העסקים שמעורבים באופן קבוע בעסקאות כאלו. (המלצתנו, על תהיו מעורבים 🙂).

המודל הזה מזכיר במידה מסוימת עסקאות אשראי, בכל פעם שאתם מבצעים קנייה באשראי המוכר מעביר את פרטי העסקה ופרטי האשראי שלכם לחברת האשראי ורק לאחר אישורה יושלם תהליך העסקה.

אתגרים שהחוק יכול להציב

עד כה הרצון בשינוי בחוק קיבל תגובות צוננות וביקורות מארגונים עצמאים והלשכות המקצועיות של יועצי המס ורואי החשבון.

אחת הביקורות על שינוי החוק הוא בכך שבניגוד לעמדת הממשלה בשנים האחרונות על כך שיש להקל ברגולציה והבירוקרטיה על עסקים ובמיוחד עסקים קטנים, החוק הזה צפוי לעשות בדיוק ההפך ויוסיף עבודה וצורך בעמידה בתקנות עבור חלק גדול מעסקים.

שינוי בחוק יכול על פניו להוסיף סרבול וידרשו יותר עבודה עבור העוסקים עקב דיווח בזמן אמת וגם עבור המייצגים שלהם, מה שיכול לגלגל את העלויות חזרה לבעלי העסקים. וזה בטח כבר פחות משמח אתכם לשמוע.

צריך גם לזכור שמשום שהבדיקה צפויה להיות על נתונים שונים ואינדקציות לעסקאות חשודות, מדובר גם בבדיקה השערתית, כלומר יתכנו עסקאות שהן לגיטימיות לגמרי, אבל בגלל מספר פרמטרים הן יסומנו כחשודות והחשבוניות לא יאושרו. כרגע לא ברור מה יהיה המנגנון לפתרון מקרים כאלו.

גם לא ברור עדיין אם יהיה ניתן לפצל את העסקה למספר חשבוניות, כך שעל עסקה של מעל 5000 ש"ח יוצאו מספר חשבוניות בסכומים קטנים יותר שפטורים מחובת הדיווח בזמן אמת.

במידה וזה אכן יהיה כך, אז מצד אחד זה יכול לעזור לגורמים עבריינים להתחמק מחובת הדיווח בזמן אמת על אותן עסקאות, מה שמעקר במידה רבה את מטרת החוק, אך מצד שני עדיין יעמיס על עסקים קטנים שיצטרכו לבחור בין דיווח מקוון של החשבונית או הפקת חשבוניות רבות יותר.

עוד אתגר שמזכירים הוא בתקלות טכניות שיכולות לקרות ולשבש את עבודת העסקים – משום שכל עסקה דורשת אישור ממוחשב מול רשות המיסים, ברגע שתהיה תקלה במחשבי הרשות או בעיות תקשורת, אלפי עסקאות עלולות להיות תקועות כאשר לעסק אין יכולת להוציא חשבונית שתעמוד בכללים.

מצד שני רשות המיסים טוענת שהשינוי שהיא מתכננת לא יגרום לשינוי משמעותי, כי גם כך רוב הדיווחים יעשו בצורה אוטומטית כאשר יש שימוש בחשבונית דיגיטלית. בצורה הזאת ההשפעה על העוסקים תהיה מינימלית.

כמו כן, נטען שמשום שעוסקים וחברות שמוכרים לאנשים פרטיים לא יחויבו בכל מקרה בתהליך הזה, חלק גדול מהעסקים יהיו פטורים לפחות ממרבית העסקאות שלהם בקבלת אישור.

וכמובן אנחנו נוסיף שאפשר להניח שרוב החשבוניות אצלכם (קוראי המאמר) לא עוברות את ה-5000 ש"ח בין אם אתם עובדים מול לקוחות פרטיים או לקוחות עסקיים.

ואם הן כן עבורות את הרף, זה יכול לתת אינדיקציה שעסק שלכם במקום טוב, או שאתם עושים מעט עסקאות גדלות בחודש כך שזה כנראה לא יסרבל משמעותית את העבודה שלכם.

לסיכום מה צפוי בחוק חובת דיווח בזמן אמת?

ננסה לסכם את מה שידוע עד כה לגבי השינוי הצפוי של חוק:

שינוי החוק הוא עדיין בבחינה ועדיין לא הגיע לגיבוש החלטה סופית לגביו. לכן יתכנו בו עוד הרבה שינויים מבחינת היקפי העסקאות, על מי הוא יחול ודרך היישום שלו.

בעיקרו החוק נועד למנוע דיווח של חשבוניות פיקטיבות על מנת לקבל החזרי מע"מ שלא כדין ולהתקזז על הוצאות שלא באמת בוצעו בעסק והן בגדר הונאה של רשויות המס.

נכון לתחילת 2020, השינוי המוצע צפוי לחול על חשבוניות של מעל 5000 ש"ח, בין שני עסקים. על עסקאות בין עסקים בסכומים נמוכים יותר או כל עסקה מול לקוחות פרטיים, לא יחול השינוי.

לאחר תחולת התיקון, כל עסקה שנכנסת לחובת הדיווח, תשלח בזמן אמת למחשבי משרדי המע"מ בשתי דרכים – דרך חברת החשבוניות שלכם או בעזרת דיווח עצמי למערכת מיוחדת שתוקם על ידי רשות המיסים.

החוק מעורר התנגדות בקרב ארגוני עצמאים ולשכות רואי החשבון ויועצי המס, עקב הסרבול שהם צופים בתהליך שישפיע על עבודת העצמאים והמייצגים שלהם ברשויות.

מצד שני, יש לזכור שמדובר בעסקאות רק בין עסקים ורק בהיקף מסוים, כך שחלק גדול מאוד מהעסקאות בשוק הנפקת החשבוניות צפויות להישאר ללא שינוי.