עסקים קטנים ובינוניים הם בסיס חשוב לצמיחת המשק, להגברת הייצור ויצירת מקומות תעסוקה.
לכן מדינות רבות מקדמות מדיניות לעידוד עסקים כאלה. מדיניות כזאת עשויה לכלול סיוע של הממשלה, הוראות מיוחדות למתן אשראי, העדפה במכרזים ממשלתיים ועוד.
במאמר שלפנינו נלמד מה ההגדרה לעסקים קטנים, מהם היתרונות והחסרונות, כיצד לפתוח עסק קטן ועוד.
מהו עסק קטן?
עסקים קטנים הינה קטגוריית עסקים בבעלות פרטית אשר מספר העובדים שבה או מחזור המכירות אינו מוגדר כגדול.
העסקים הקטנים והבינוניים מהווים למעלה מ-90% מסך העסקים בכל הארצות.
הקטגוריה עסקים קטנים ובינוניים מוגדרת באופן שונה במדינות שונות. בחלק מהמדינות ההגדרה היא בהתאם למספר העובדים, בחלקן בהתאם לגודל המחזור העסקי ובאחרות בשילוב של שני הנתונים.
כל זאת בתנאי שהם עסקים עצמאים ואינם חלק (כמו חברת בת לדוגמא) מתאגיד אחר.
עם זאת, למונחים "עסק זעיר", "עסק קטן" ו"עסק בינוני" אין הגדרה אחת מוסכמת ומקובלת ברמה הבינלאומית.
כמו כן, אין פרמטרים אחידים בין המדינות לשם הכרעה בשאלה מהו עסק זעיר, קטן או בינוני וההגדרות עשויות להסתמך על מספר העובדים בעסק, המחזור או המאזן של העסק, היקף האשראי שניתן לו ועוד.
בחלק מהמדינות, מעבר לעמידה בקריטריונים של גודל, עסק ייחשב קטן או בינוני רק אם הוא עצמאי או מופעל בידי בעליו.
ההבדלים בהגדרות בין מדינות עשויים לנבוע בין השאר מפערים של ממש בגודל הכלכלה ובחוזקה ומהבדלים תרבותיים וחברתיים.
יש מדינות שבהן ההגדרה קבועה בחקיקה, ואילו באחרות, ובהן ישראל, אין הגדרה בחוק וקובעים אותה משרדי הממשלה הרלוונטיים, הגוף הלאומי הממונה על הסטטיסטיקה או הגופים העומדים בקשר עסקי עם העסקים (כגון בנקים ונותני אשראי).
ההגדרות משמשות לא רק לצורכי סטטיסטיקה אלא בעיקר כדי לייעד אמצעי סיוע שונים לקטגוריות שונות של עסקים.
בישראל החלה ההכרה בחשיבותם של עסקים קטנים ובינוניים רק בשנות השמונים של המאה ה-20 ובראשית שנות ה-90 החלה מגמה של עידוד עסקים קטנים ובינוניים.
מה ההגדרה לעסק קטן בישראל
בישראל סוגים שונים של עסקים מבחינת הגדרות, החל מהגדרות גודל המשפיעות על היבטים כמו מחויבויות הרגולטוריות ועל אפשרויות מימון שניתן לקבל, דרך הגדרות שונות הנוגעות למיסוי ועד הגדרות התאגדות המשפיעות על המבנה המשפטי והרגולטורי של עסקים.
עסק זעיר
חברה או עוסק שאינו מעסיק עובדים ומחזור מכירותיו עד חצי מיליון שקל בשנה.
עסק קטן
חברה או עוסק המעסיק אחד עד ארבעה עובדים ומחזור מכירותיו נע בין חצי מיליון ל-5 מיליון שקל בשנה.
מבחינת הבנקים המסחריים, "עסק קטן" הוא תאגיד אשר מסר לבנק הרלוונטי דו"ח שנתי, כאשר מחזור העסקים של עסק כזה צריך להיות עד 5 מיליון ש"ח לשנה.
עסקים קטנים שלא ימסרו דו"ח מתאים גם לשנה העוקבת לאחר ההגדרה עסקים קטנים יהפכו אוטומטית לעסקים גדולים.
יש לכך השפעה על יוקר וסוג העמלות, על היקף ההלוואות שניתן לקבל ועל זמינותם של שירותים בנקאיים שונים.
הדו"ח השנתי שעל תאגידים אלו להגיש לבנק צריך לכלול דו"ח כספי מבוקר ע"י רו"ח, דו"ח שנתי למס הכנסה, דו"חות למע"מ הכוללים כיסוי לשנת מס מלאה וכן אישור חתום על ידי רואה חשבון לגבי הנתונים השונים.
עסק בינוני
חברה או עוסק המעסיק מעל חמישה עובדים ומחזור מכירותיו עולה על 5 מיליון שקל בשנה.
ההגדרה של עסק בינוני רלוונטית בעיקר תחת הגדרות משרד התמ"ת/הכלכלה ואין בפועל הגדרת עסק בינוני בבנקים המסחריים.
עסק בינוני נחשב עסק המעסיק בין 50 עובדים ל-250 עובדים, כאשר יש גם הגדרה של מחזור עסקים עד 15 מיליון ש"ח לשנה.
לרוב, עסקים קטנים ובינוניים נחשבים יחד כמגזר כלכלי חשוב ומרכזי למשק, מבחינת הלוואות, סיוע ופרויקטים שונים. אך יש פרויקטים המחייבים להיות עסק בעל מחזור מסוים או מקורות מימון/סיוע המחייבים להיות מוגדרים עסק בינוני.
עסק גדול
מבחינת המדינה, עסק גדול הוא תאגיד המעסיק מעל 250 עובדים ועם מחזור של מעל 15 מיליון ש"ח.
גם לבנקים יש הגדרה רשמית של עסק גדול, המשפיעה גם היא בעיקר על עמלות, דרישות של הבנק וזמינות שירותים בנקאיים שונים.
בבנקים, עסק גדול הוא תאגיד רשום שלא מסר לבנק דו"ח שנתי המצהיר כי מחזור העסקים שלו אינו עולה על 5 מיליון ש"ח לשנה או תאגיד המסר דו"ח המציג כי מחזור העסקים השנתי של התאגיד הינו מעל 5 מיליון ש"ח.
הגדרת עסקים גדולים רלוונטית גם לחברה אשר כל בעלי המניות שלה הינם "עסקים קטנים" אחרים, בלי קשר למחזור פעילותה העסקית.
מעבר להגדרת עסקים על ידי הבנקים ועל ידי משרד הכלכלה, יש הגדרות נוספות שיש להכיר:
- עוסק פטור: לעסקים קטנים מאוד, עד מחזור של 100,491 ש"ח (נכון לשנת 2021), עסקים אלו לא גובים מע"מ ולא מתקזזים על המע"מ ששילמו.
- עוסק מורשה: עסקים (לאו דווקא תאגידים) המחויבים לגבות מע"מ ולהגיש דו"חות מע"מ תקופתיים. יכולים להתקזז על תשלומי מע"מ.
- חברה בע"מ: תאגיד, ישות משפטית נפרדת מבעליה, לחברה רשימת מחויבויות גדולה יחסית ותשלום אגרות שונה, מיסוי עפ"י מס חברות.
- שותפות: צורת התאגדות בין כמה שותפים, שונה מחברה מבחינה משפטית ומבחינת מיסוי.
- מלכ"ר: עמותות, מוסדות ללא כוונת רווח – לא מתאים לעסקים שמהותם רווח כספי.
מה צריך לדעת לפני שפותחים עסק קטן
ראשית, במידה וברצונכם לפתוח עסק קטן, תמצאו בבלוג שלנו מדריכים רבים בהם תוכלו לקבל מידע מפורט ביותר לגבי נושאים מגוונים: מי החייבים להירשם כעוסקים במע"מ? היכן נרשמים? מהם המסמכים שעליכם להביא בעת רישום? מה לגבי הקמת שותפות? רישום החברה, מהו "עוסק פטור"? מי חייבים במע"מ? לפי מה נקבע המס? הגשת הדו"ח השנתי ומידע חשוב נוסף.
רישום כעצמאים במוסד לביטוח לאומי
חובה על כל בעל עסק חדש, גם אם מדובר בשותפות, להירשם כעצמאי במוסד לביטוח לאומי ולמלא דו"ח רב שנתי.
החובה להירשם בביטוח לאומי חלה מיד עם פתיחת העסק או התחלת העיסוק. ניתן לפתוח תיק באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי.
קבלת רישיון עסק
ישנם כ-90 סוגי עסקים בישראל אשר הינם עסקים "טעוני רישוי", כלומר עסקים הזקוקים לרישיון לצורך הפעלתם, לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968.
עסקים אלו מחייבים רישוי מיוחד הקשור בקבלת אישורים מרשויות רבות נוספות כמו: כיבוי אש, איכות הסביבה, בריאות ועוד. לכן רצוי לפני התחלת התהליך לפנות לקבלת ייעוץ מתאים.
באתר משטרת ישראל תוכלו לברר איך מקבלים רישיון עסק, לראות תרשים זרימה שממחיש לכם את כל הפעולות שעליכם לעשות ברשות המקומית (רשות הרישוי) ובמשטרה כדי לקבל את רישיון העסק ולקבל נהלים והנחיות לרישוי עסקים.
רישום עסק במס הכנסה
בעל עסק חדש חייב ליידע את שלטונות המס על פתיחת העסק. ניתן לשלוח את ההודעה לשלטונות המס בדואר רשום, בתנאי שההודעה חתומה על ידי בעל העסק ובכתב ידו.
באתר רשות המיסים בישראל תוכלו למצוא טופס לפתיחת תיק במס הכנסה ואת רשימת סניפי מס הכנסה ומועדי קבלת השירות בהם.
ניהול חשבונות
ניהול ספרי החשבונות של כל עסק חייב להתבצע על פי הוראות החוק.
מומלץ להירשם לתוכנת ניהול חשבוניות אונליין ולבצע את כל פעולות ניהול העסק ממקום אחד.
כך תוכלו להפיק חשבוניות וקבלות, לשלוח דוחות לרואה חשבון, לנהל את הוצאות העסק, לחייב אשראי ועוד.
פתיחת חשבון בנק עסקי
בעת הקמת עסק, מומלץ לפתוח חשבון בנק עסקי שבאמצעותו תנוהל הפעילות הכספית של העסק.
אם אתם פועלים במסגרת חברה, תידרשו להציג בעת פתיחת החשבון העסקי עותקים של תקנון החברה ותעודת הרישום שלה, לאחר שעברו אישור של רו"ח או עו"ד וכן אישור של אחד מהשניים לגבי זכויות החתימה בחברה.
חסרונות בפתיחת עסק קטן
קשיי מימון
לעסקים קטנים ובינוניים יש בדרך כלל קשיים להציג בטחונות טובים והם נחשבים על ידי הבנקים כבעלי סיכון גדול יותר ולכן הבנקים ממעטים להעניק להם אשראי, הן לצורכי השקעה והן להון חוזר.
בכל המקרים כאשר עסקים אלה זוכים לקבל אשראי, הם משלמים ריבית גבוהה יותר מזו המוטלת על עסקים גדולים.
בעיות ניהול וידע
עסקים גדולים מעסיקים בדרך כלל, אם בתוך העסק ואם כיועצים חיצוניים, מומחים בתחומי הניהול השונים: כספים, שיווק, ייצור, משאבי אנוש, מידע ועוד.
העסקים הקטנים מנוהלים לרוב על ידי אדם אחד או שניים ואלה אינם יכולים להיות מומחים בכל התחומים.
לרוב גם אין להם יכולת כספית להיעזר ביועצים חיצוניים. מסיבות אלה נופלים עסקים קטנים רבים בגלל כשלים בניהול.
תנאים פחות טובים
לפי ארגוני העסקים הקטנים והבינוניים שיעורי הריבית הנגבים מעסקים קטנים ובינוניים גבוהים בהרבה מאלה שנגבים מעסקים גדולים – לעתים פי 2.
לפי דוח משרד הכלכלה דווקא חל בשנים האחרונות שיפור במצב והפערים הצטמצמו.
דבר נוסף, החוק להסדרת מוסר התשלומים במשק של גופים ציבוריים לעסקים קטנים ובינוניים על שירותים או ציוד שמכרו אומנם ירד מ-63 ימים בממוצע ל-53, אך בארגוני העסקים הקטנים טוענים שהסחבת בהעברת התשלומים מגופים ציבוריים פוגעת בתזרים והם נאלצים לבקש הלוואות גישור עם ריביות גבוהות מדי.
לא נכללים במכרזים
מדינת ישראל היא הקניינית הגדולה ביותר במשק ומוציאה מדי שנה באמצעות גופים ציבוריים עשרות רבות של מיליארדי שקלים.
לטענת ארגוני העסקים הקטנים והבינוניים, רק 18%, אולי פחות, מהכסף הגדול הזה מגיע אליהם, בגלל אופן ניסוח המכרזים, המותאם לחברות גדולות.
תקנות חדשות שגיבש באחרונה משרד הכלכלה אמורות להקל ולהגביל את גובה אגרות ההשתתפות שקובעות הרשויות המקומיות במכרזים אלה.
הוצאת רישיון עסק
אחת הבירוקרטיות המטרידות ביותר כל בעל עסק ובמיוחד עסקים קטנים וזעירים המוגבלים במשאבים זהו הוצאת הרישיון.
מדובר בהתרוצצויות בין גופים שונים הקשורים לכבאות, איכות הסביבה, משטרה, רשויות מקומיות, משרד הבריאות ועוד ולעתים הדרישות של גוף אחד סותרות את דרישות הגוף האחר.
באחרונה אישרה הכנסת רפורמה שהוביל משרד הפנים ואמורה לאפשר קבלת רישיונות עסק בתוך שבועות אחדים ולפרקי זמן ארוכים יותר.
תחרות קשה יותר
לא פחות מ-37% מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים שהשתתפו בסקר של משרד הכלכלה סימנו את הקושי במציאת לקוחות ובקיום תחרות לאורך זמן.
מדובר בחסם המשמעותי ביותר המעיק עליהם. עם זאת, משרד הכלכלה משוכנע שמדובר בחסם שנמצא בליבת הפעילות העסקית ומעיד על סביבה תחרותית בריאה.
אמצעי סיוע לעסקים קטנים
כדי להתגבר על הקשיים שתיארנו מעלה קיימים מספר אמצעים:
ייעוץ, חונכות וליווי
משרד הכלכלה והתעשייה מעמיד לעסקים קטנים ובינוניים ייעוץ או ליווי מסובסד.
קיימים סוגים שונים של ייעוץ וחונכות ומגוון של תוכניות בתחום זה. ביניהן ייעוץ חד פעמי בשאלות ספציפיות, ייעוץ מתמשך לכמה שעות באחד מתחומי הניהול או בכמה מהם, ליווי צמוד של בעל העסק על ידי מומחה בתחום מסוים לתקופת זמן מסוימת וכדומה.
הייעוץ יכול להיות בהקשרים פיננסיים, ארגוניים, אסטרטגיים, ועוד.
בנוסף, קיימים קורסים בנושאים רלוונטיים ליזמים חדשים כמו: הקמת וניהול עסק, עבודה בעזרת מחשב, עבודה מהבית ועוד, וכן לבעלי עסקים קיימים הזקוקים לחיזוק בתחומים כמו: שיווק, ניהול כספים, אנגלית עסקית ועוד.
תמיכה ממשלתית
ההבנה של הבעיות המיוחדות של העסקים הקטנים והבינוניים, יחד עם ההכרה בחשיבות תרומתם למשק ולחברה, הביאו לכך שמרבית הכלכלנים, המומחים וגם מרבית הפוליטיקאים, מסכימים כי מדובר בכשל שוק ולכן מוצדקת תמיכה ממשלתית בעסקים אלה.
בישראל, כבר בשנות ה-80 העלו ארגוני העסקים הקטנים את הצורך בסיוע, אך פעילות ממשית החלה רק בראשית שנות ה-90, עם הקמתם של המט"ים הראשונים והפעלת תוכנית החונכות על ידי משרד התעשייה והמסחר.
בשנת 1993 הוקמה הרשות לעסקים קטנים ובינוניים כעמותה משותפת למספר משרדי ממשלה ולארגוני הסקטור הפרטי.
הרשות נסגרה בשנת 2013 עם הקמתה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. הסוכנות מפעילה תוכניות סיוע שונות ובשטח היא פועלת באמצעות מערך של גופים הנקראים "מעוף", הכולל את המט"ים הוותיקים וגופים חדשים.
בתחום ההיי-טק, החל סיוע ממשלתי לסטארט-אפים עם הקמתה של קרן "יוזמה" הממשלתית בשנת 1993. מכאן החלה לידתה של ה-"סטארטאפ ניישון".
ב 2012 הוגשה הצעת חוק לעידוד עסקים קטנים ובינוניים, אשר התקבלה בקריאה ראשונה בכנסת ביולי 2013.
לקבלת סיוע חפשו: מעוף לעסקים קטנים.
חממות
החממות העסקיות מיועדות לסייע ליזמים בענפים שונים בראשית דרכם והן מספקות מיקום, ייעוץ עסקי ושיווקי, סיוע במציאת משקיעים ושירותי משרד.
קיימים שני סוגים בסיסיים של חממות: חממות טכנולוגיות וחממות עסקיות.
לחממות הטכנולוגיות מתקבלים יזמים לאחר שתי בחינות: בחינה של ההיתכנות הטכנולוגית של הרעיון שלהם ובחינה הסיכוי העסקי שלו.
החממות הללו מספקות ליזמים שהתקבלו תקציב, סיוע טכני, סיוע וייעוץ עסקי וכן שירותי משרד וקשרי משקיעים. היזם יכול לשהות בחממה עד שנתיים או שלוש ולאחר מכן עליו לעמוד ברשות עצמו.
מענק לעצמאים בעלי עסק קטן בתקופת משבר קורונה
עצמאים ובעלי עסקים שהכנסותיהם נפגעו כתוצאה ממשבר הקורונה עשויים להיות זכאים לסיוע כלכלי ומענקים מיוחדים.
על מנת לייצר מעט ודאות בשוק, השיקה המדינה תוכנית סיוע לעצמאים, שכוללת שבע פעימות ידועות מראש של מענקים דו-חודשיים עד ליוני 2021, בשיעור ידוע.
במסגרת התוכנית אושרו שני סוגי מענקים – מענק סוציאלי דו חודשי, ומענק השתתפות בהוצאות דו חודשי – עם שבע פעימות דו חודשיות לכל מענק.
סכומי מענק לעסקים קטנים משתנים בהתאם למחזורי העסקאות החודשיים של העסקים בשנת 2019.
לסיכום
להיות עצמאי ובעל עסק קטן בישראל זה אף פעם לא פשוט.
מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל קשה מתמיד בימי משבר הקורונה אך בעזרת ניהול נכון של העסק ועזרה של מענקים וקרנות ניתן למזער את הנזקים.
למדנו מה זה עסק קטן ומה ההגדרה לכל סוג עסק.
ראינו מהם החסרונות של פתיחת עסק קטן אך גם כיצד ניתן להיתמך ע"י הממשלה ולקבל ליווי וייעוץ ולעיתים אף סיוע כלכלי.
עסקים קטנים ובינוניים מחזיקים את רוב המשק הכלכלי בעולם ושינויים רבים ביחס אליהם קורים ממש בימים אלה.
בהצלחה 😊
